Zone 4.0

יש דבר אחד שאף אחת מהעיתונאיות של "ידיעות" לא הבינה נכון, כשכתבו על מה שקרה אצלנו בקומה השלישית של המרפאה בבני ברק. הן כתבו את זה מהצד של

אני יושבת עכשיו במטבח שלי בפתח תקווה, שעה שבע וחצי בערב, ומולי על השולחן מונחת קופסת נעליים ישנה עם כתמי עובש בפינה. מי שלא היה שם לא יבין

באותו בוקר יצאתי מהבית בשש ורבע, כי המונית השירות לבאר שבע יוצאת רק פעם בשעה, ובשבע פחות עשרים כבר עמדו ליד התחנה בערך עשרים איש. הרוח מתחת לגשר

צלליות על האספלט הרטוב — זה מה שתפס את עינה של שירה כהן קודם כול באותו ערב דצמבר, כשנעלה את הבר "החרוב" ברחוב אבן גבירול בתל אביב. עשרים

יש עץ תאנה זקן, ליד השביל שיורד מהכביש הראשי אל תוך המושב. עץ רגיל, אף אחד לא היה שם לב אליו אם לא היה יודע מה עמד שם

– את בינתיים תישארי במטבח, נקרא לך כשיהיה צריך – השליכה מיכל, אחותו של בעלי, וזרקה את המעיל שלה ישר על הכורסה, שעוד לפני חצי שעה היה עליה

# פרשת חשבון 214: מה גילתה פקידת הבנק בפתח תקווה, בבוקר שהוקפא חשבון של הזוג מרעננה אני עובדת בסניף בנק בפתח תקווה כבר תשע שנים, בקומה השנייה, ליד

לאה ישבה בתור בפעם השלישית באותו קיץ, על כיסא פלסטיק שרגל אחת שלו התנדנדה. בחדר ההמתנה של אגף הרווחה בבאר שבע היה חם. המזגן טפטף על הרצפה, וריח

אני גרה מול הבית של דבורה כבר אחת־עשרה שנה. הדירה שלי בקומה השנייה, ואני רואה את החצר שלה מהמטבח. בוקר אחד, לפני שתים־עשרה שנה בערך, שמעתי בחדר המדרגות

בשבע וחצי בבוקר של יום שלישי צלצל הטלפון על השיש במטבח שלנו ברחוב ביאליק בחיפה, ורינה, בתו של בעלי מנישואיו הקודמים, אמרה בקול שלא הכרתי: "אבא מת הלילה.