Zone 4.0
קראו לי אתי לוין, גרתי כל חיי הבוגרים ברחוב ביאליק בפתח תקווה, בדירה שקנינו ביחד עם רון שנה אחרי החתונה. במלאת לי חמישים גיליתי דבר אחד: עשרים ושתיים
״דניאל, איפה קופסת האוכל שלך? אתה אוכל מתוך שקית?״ מישהו צחק, וגברת אורלי שמעה את זה מהמסדרון. זה קרה בהפסקה הגדולה, בבית ספר יסודי ברמת גן, יום שלישי
הפלאפון של מיכל נדלק בהודעה מהדודה שלה מבאר שבע: "איך אתם בכלל אוכלים אחרי מה שעשיתם? רותי יושבת שם רעבה, מרככת פרוסת לחם במים חמים, ואתם בטיילת בחיפה
—אדוני איבד את הבן שלו. אני איבדתי את שני ההורים שלי. תן לי לעבוד באדמה, ואולי אף אחד מאיתנו לא יצטרך להישאר לבד. קולו של איתי בן-חמו נשבר
ענת פרידמן, מורה למתמטיקה בכיתות ז'-ח' בבית ספר "רמות" ברמת גן, שמה תרגיל חדש על הלוח כל בוקר יום שלישי. לא בגלל שהמנהלת ביקשה, ולא בשביל הציונים. היא
הבריכה בגינה של וילה בסביון הייתה מוקפת עצי זית ישנים, מהסוג שגידל שם אבי המשפחה עוד לפני שהאזור הפך יקר כל כך שאף אחד מהילדים כבר לא היה
בכיתה ז' בבית ספר "רמות" בחיפה ישבתי בשורה השלישית ולא הבנתי למה כל הכיתה מעתיקה מהלוח בלי בעיה. מורה למתמטיקה בשם רונית כתבה תרגילים בגיר לבן, ואצלי הכל
אני בת שבעים ואחת, ושנה שלמה כמעט לא דיברתי עם אחותי בגלל ריב מטופש. לפני כמה שבועות התקשרו אליי מבית החולים סורוקה כי היא נפלה. נסעתי לשם בטוחה
כלב שחיכה לאחר אסף מזרחי ישב על כיסא פלסטיק במסדרון הצר של הכלבייה העירונית בבאר שבע, ופחד לזוז. על הכתף השמאלית שלו שכב חתול. לא ישב, לא נתלה
אורית הכבתה את המגהץ ופתאום שמה לב שהיא עושה את זה כבר חמש דקות – מגהצת את אותה חולצה, אף על פי שאין כבר מה לגהץ. החולצה הייתה